בס"ד
יצחק מאדר – יועץ זוגי ומשפחתי, מנחה אישות ומנחה הורים חינוכי.
סדרת מאמרים בנושא פיתוח הזוגיות
בסדרה זו, כל מאמר יחולק לשני חלקים: החלק הראשון יעסוק בהשקפה תורנית על נושא הזוגיות. והחלק השני יעסוק בתהליכים הפרקטיים של בניית זוגיות יעילה. ובשם ה' נעשה ונצליח!
מאמר ראשון בסדרה:
חלק א': מי צריך שלום בית?
אם נדַמה את הקשר בין בני זוג לחבל עבה שעובר בינו לבינה, הרי שכל אחד מאתנו, כנשואים, צריך לדאוג שהחבל יהיה מתוח ויציב, כזה שבשעת מצוקה יחזיק אותנו חזק, ונוכל להאחז בו בבטחון אישי וללא פחד. זה חבל ההצלה שלנו! צריך לשמור עליו.
"ועוד כמה אלפים היו בישראל שנקרא שמם אהרון. שאלמלא אהרון, לא בא זה לעולם. שהיה משים שלום בין איש לאשתו, ומזדווגין זה עם זה, והיו קורין שם הילוד אהרון" [אדר"נ פי"ב]
למעשה, אהרון הכהן היה ה"מטפל הזוגי" הראשון שהיה בעם ישראל. אהרון הכהן ראה חשיבות עצומה בחיזוק הקשר בין איש לאשתו.
המפליא מכל היא העובדה שהזוגות הללו כל כך הכירו והעריכו את המתנה שאהרון נתן להם, ולא רק שלא טייחו והסתירו את העובדה שהם היו זקוקים שאהרון יתערב להם בזוגיות, שזה לכשעצמו לא נעים, אפ' קראו לילד על שמו- אהרון. לומדים מפה את מידת ההכרה והמודעות שהיתה להם בחשיבות השלום שבין איש לאשתו.
וכבר כתב החזון איש זצ"ל שלהשכין "שלום בית" זה לאו דוקא במקום שאין שלום בית כלל, בני הזוג כל היום רבים ביניהם. אלא להשכין "שלום בית" זה גם במקום שישנה אהבה במקום שיש קשר טוב בין בני הזוג , גם שם אפשר להוסיף שלום על השלום שכבר נמצא שם.
החזו"א מלמד אותנו שזוגיות אין לה שיעור. תמיד יש מה להוסיף, לבצר, ולחזק את בדק הבית. גם זוג זקנים שחיים יחד כבר שנים רבות, וחיתנו יחד ילדים , צריכים אף הם לחזק את הקשר ביניהם.
כאשר באו המלאכים לבשר לאברהם על לידתו של יצחק, ואברהם ושרה אהבו זה את זו, שאלו המלאכים את אברהם: איה שרה אשתך? ופירש רש"י: יודעים היו מלאכי השרת שרה אימנו היכן היתה, אלא להודיע שצנועה היתה כדי לחבבה על בעלה". הם רצו להוסיף חיבה, להוסיף אהבה על זו הקיימת. למרות שאברהם ושרה הם כבר זוג זקנים, כל זמן שהקשר קיים צריך לתחזק אותו .
אם נדַמה את הקשר בין בני זוג לחבל עבה שעובר בינו לבינה, הרי שכל אחד מאתנו, כנשואים, צריך לדאוג שהחבל יהיה מתוח ויציב, כזה שבשעת מצוקה יחזיק אותנו חזק, ונוכל להאחז בו בבטחון אישי וללא פחד. זה חבל ההצלה שלנו! צריך לשמור עליו.
מציוויים שונים בתורה ניכר שהדרישה היא שקשר בין בני זוג יהיה יותר מאהבת לרעך כמוך. שהרי בכל השנה הראשונה לחתונה, התורה מצוה את החתן: נקי יהיה לביתו שנה אחת ושימח את אשתו אשר לקח. לא יצא בצבא וכו', למה? אז יצא ויחזור, מה כבר יקרה לו? אם הוא לא יהיה "נקי", אז הוא לא ישמח? שמחה מה זו עושה? אלא ששמחה זו השיחה וכתב בעה"ט נקי יהיה לביתו שנה סופי תיבות שם הוי"ה לומר "שהשם מעיד עליהם ומגיד שִׂיחתן היתירה". כבר מהשנה הראשונה, זה הזמן לפתח קשר של הנשמות – הדיבור. "ויפח באפיו נשמת חיים" שתרגומו: "רוח ממללא".
חלק ב': "זוגיות אתגרית"
בשעה טובה ומוצלחת, רן ורינה נישאו זה לזו. זו הייתה חתונה מדהימה, כולם חשבו כך, הכל היה מוצלח: התזמורת, הצלם, השמלה, הריקודים הסוחפים, המאכלים. ב"ה, ניכר שהיתה כאן סיעתא דשמיא. מה עוד קרה שם?
בזה הערב, רן עזב את אביו ואימו ודבק באשתו, "והיו לבשר אחד" אומרת התורה הקדושה. שהרי החתן והכלה הם שני אנשים החוברים זה לזה, ומעתה הם משלימים זה את זה. אין כאן "עיסה" או מעין "בלִילה דביקה" של דן ודינה. רצונם הוא שכל אחד מהם ישאר ישות קיומית, ישות בעלת דעה, רצונות, צרכים ומאוויים. וכך זה התחיל:
כשדינה פגשה לראשונה את דן היא מאוד אהבה את האישיות שלו, היה בו קסם שלא ידעה להסביר אותו, בתקופת המפגשים היא הכירה אדם רציונאלי ויציב, וזה מה שהיא מחפשת. היא הרגישה שזה משלים אותה, יש לה הערכה לסוג הזה של האנשים.
דן, זיהה בדינה תכונות אציליות שריגשו אותו, הדמות שלה הרשימה אותו, הסבלנות שלה, הרוגע והרוך גרמו לו להחליט שזה מה שהוא בעצם מחפש. זו תהיה אמא טובה לילדי, אמר בליבו. (אולי הזכירה לו את אמא שלו?…)
כך הסיפור הזה מתחיל לרוב, אבל יש משהו שקורה בדרך… הרוגע שלה הופך בהדרגה למרגיז ושלילי בעיניו, (היא אדישה!!). היציבות שלו נוקשה מידי עבורה, (לב אבן!) הרציונאליות שכ"כ אהבה, אינה משתפת את דעתה בהחלטות חשובות שכבר אינם משותפות… (אין עם מי לדבר!)
מה הוא רוצה ממני? שאלה את עצמה פעמים רבות. מישהו כאן מנסה לשנות אותי? לעצב אותי מחדש? הכל לפי הצרכים שלו, כך היא מרגישה. מתסכל מאוד.
יש לדעת שישנם שני מרכיבים הכרחיים לזוגיות טובה ואיכותית. אלו מרכיבים נחוצים המבססים את הקשר ומשמרים אותו, ומאפשרים מרחב מוגן בתוך הקשר. המרכיב הראשון הוא: יכולת הבעת צרכים ללא צורך בהצבת עמדה מבוצרת או מתגוננת. במילים אחרות קוראים לזה: מיומנויות תקשורת.
המרכיב השני הוא יכולת זוגית לפתרון קונפליקטים. כאשר קיימת אי הסכמה, אופן התפקוד של בני הזוג במצב כזה הוא קריטי! בני זוג שינסו להלחם זה בזו כדי לפתור את הקונפליקט מייצרים סכסוך. אולי הם בסוף מצליחים לחסל, את בן הזוג… לא את הקונפליקט… אין אימון ואין מוטיבציה לקשר.
לעומת זאת, בני זוג המתגייסים יחד, בשיתוף פעולה מלא ביניהם אל מול הקונפליקט. מתמודדים עם הקונפליקט אך לא מאפשרים לו לחצוץ ביניהם. אזי הקונפליקט אינו עוד הפרעה למערכת הזוגית, הוא הופך לאתגר משותף. אתגר ה"מחסן" את שני בני הזוג. "מחסן" בתרתי משמע: הזוגיות שלהם מחוסנת ובעלת "נוגדנים" בפני קונפליקטים ונגיפים אחרים שמסתמא עוד יעמדו בפניהם בהמשך הדרך. וגם הזוגיות חסונה יותר, יציבה יותר. עצם הידיעה ששום קונפליקט לא יגרום לזעזוע במערכת היא לבדה משרה רוגע ובטחון. וגם כאשר יש קונפליקט ברקע, זה לא מפחיד אותם, לא מלחיץ את אף אחד מהם. אדרבה, מאתגר.
במאמר זה, פרטנו את המרכיבים החשובים ונחוצים ביותר לקיום מערכת זוגית תקינה ואיכותית, אי"ה נרחיב במאמר הבא על מודל החברות בתוך הנישואין ומעלותיו
