שבט ס"ט – דבר הרב

ט"ו בשבט הוא ר"ה לאילנות, וכתוב בספה"ק שהנקודה של ט"ו בשבט היא, שהאילנות מקבלים חיות חדשה, והאדם הרי משול לאילנות, כמו שנאמר "והיה כעץ שתול על פלגי מים אשר פריו יתן בעיתו" וגו', ובתאריך זה, נותן גם לנו הבורא יתברך חיות חדשה, ע"מ שנוכל להתחדש ולהתעלות ולהגיע ליעד אליו אנו אמורים להגיע.
אנחנו עומדים בזמן שעם ישראל זקוק לישועה ורחמים. עת צרה היא ליעקב ומוטל עלינו להתחדש ולהתעלות ביתר שאת וביתר עוז.
יבואו כאלה שישאלו 'מה אנחנו כבר יכולים לפעול, מה עוד שהתורה והמצוות שלנו לא בשלימות?'.
להם ראוי לספר את מה שמובא בספר המגיד מדבר, שהגר"י גלינסקי סיפר בשם אביו רבי אברהם צבי, שהיה תלמידו של החפץ חיים, שיום אחד ניגש יהודי לח"ח ושאל אותו: הרי כתוב בזוהר הק' שכל מצווה שנעשית בלא יראה ואהבה, אינה עולה לשמיים, ואם כך מה יהיה איתנו…
הרגיע אותו הח"ח בסיפור: לפני המלחמה [הראשונה] הלכתי פעם ברחוב, ופגשתי איזה אופה שהכרתי ושאלתי אותו כיצד מתנהלים עסקיו. ענה לי האופה בקול בוכים "אוי רבי, אני עובד קשה כל הלילה ואופה אלף לחמים ולחמניות ולאחר מכן בבוקר כל מה שאני שומע זה את תלונות הלקוחות שמסרבים לקנות. אחד בא בטענה שהלחמניה אינה עגולה דיה, השני מתלונן שהלחם אפוי יותר מדי והשלישי טוען להיפך, שהלחם דווקא אינו אפוי מספיק, וכל מה שאני מצליח למכור עד הצהריים, זה כשש מאות יחידות בלבד, ואילו את הארבע מאות הנותרות אני נאלץ למכור אחר הצהריים כמאכל בהמות במחיר זול מאד וכך אני מפסיד סכום ניכר מרווחי. אנא כבוד הרב, סיים האופה את דבריו, בבקשה תן לי ברכה שאראה הצלחה במעשי ידי."
ממשיך החפץ חיים בסיפורו: הרגעתי את היהודי השבור, והנה זמן קצר לאחר מכן, לאחר שפרצה מלחמת העולם, פגשתי אותו שוב, וציפתה לי הפתעה. בעוד שכל האחרים היו מדוכאים בשל המלחמה, הרי שהוא שש לבשר לי כי הוא רואה את הברכה שרויה בעסקיו. התפלאתי באוזניו הכיצד, הרי זהו זמן מלחמה, ואיך יש קונים כרגיל? והאופה מיהר להשיב: זאת בדיוק הסיבה! בזמן מלחמה, אנשים לא בוררים ולוקחים כל סוג לחם או לחמניה שהם רק יכולים להשיג…
כאן סיים הח"ח את סיפורו לאותו תלמיד שהתאונן בשאלה 'מה אנו יכולים לפעול' ופנה להסביר: זה מה שה' מרגיש כלפי הדור שלנו. בדור הזה כולנו מצויים במלחמה נוראה עם היצר הרע, ואם בכל זאת יש אנשים שמקיימים מצוות ולומדים תורה, הרי שהדבר חשוב מאוד לפניו יתברך, והוא מוכן לקבל כל סוג של מצוה גם אם היא לא בשלמות הראויה.
דברים אלה אמר הח"ח בדורו, שלפני 80 או 90 שנה. ואם כך, בדורנו שהיצר הרע כ"כ חזק ובוער, כמעט בלי סוף ובכל תחום ועניין, ובפיתוייו הוא אינו מפסיק להטריד אותנו, עד כמה כל התחזקות בזמנים שכאלה חשובה בשמיים? כמה רעש וכמה גזירות אפשר לבטל על ידם, ומי מדבר באם נתאמץ להכניס קצת אהבה וקצת יראה לתורה ולמצוות, אז בוודאי ובוודאי שאנו יכולים לפעול גדולות ונצורות.
בחודש זה, בו אנו מקבלים חיות חדשה, ובפרט שעם ישראל כולו נמצא במלחמה גם רוחנית וגם גשמית, ודאי שנדרש מאיתנו להתחדש קצת ולחזק עצמנו במה שאנו יכולים, ובכך יבטלו כל הגזרות הקשות והרעות ונזכה להתבשר בבשורות טובות ומשמחות, ונזכה שיתקיים בנו 'פריו יתן בעיתו ועלהו לא יבול וכל אשר יעשה יצליח', אכי"ר. פרץ מאיר.