חלקנו בהילולא דבר יוחאי (אותיות "ביחד"…)
מאת אמא של עדי:
את ל"ג בעומר הזה לא במהרה נשכח: זכינו ובתנו מתחנכת במוסד המפואר "ביחד", ובתור שכאלו קבלנו הזמנה לאירוע ל"ג בעומר של "ביחד".
אם לא היינו מכירים את "ביחד" ואת הפקותיהם המדהימות, ספק אם היינו מגיעים. הפעלות? בגינה ציבורית? אבל ידענו שאם "ביחד" מארגנים, כדאי לבוא.
ולמרות שציפינו, למרות שאנו מכירים את הפרפקציונריות של המנהל ר' אלי פריינד ושל צוות העובדות המסור, נדהמנו.
כמעט כל משפחות ילדי "ביחד", מהתינוקייה ועד כתה ה', הגיעו לגינה שע"י אנדרטת הלוחם, ועליהם הסתפחו ובאו לא מעט נוספים שהיו בסביבה. ועם כל הציבור הענק הזה התנהל האירוע בצורה הכי מאורגנת שניתן להעלות על הדעת. כל מורה הופקדה על כיתתה, ויצאה עמה לפי סדר, ל'מסע' הפעלה מאתגר, משלב לשלב, מהקל אל הכבד. מהליכה על קרשים, דרך טיפוס על חבלים וכלה באומגה שהסעירה את כל מטפסיה. על כל מתקן עומד מדריך או מדריכה אחראיים לבטיחות ולתקינות, כך שהכל התנהל בצורה הבטוחה ביותר אך גם הנעימה והחייכנית ביותר. ברקע התנגנה מוזיקה נעימה והמנהל מנווט את הקבוצות מהפעלה להפעלה בדרכו הייחודית.
במקביל, בתוך מאהל ענק שהוקם, הועמדו שולחנות מלאי כל טוב: נקניקיות, סלטים, שתיה לסוגיה. בפינה אחרת של הגינה עמלו 2 נשים דרוזיות על אפיית פיתות אש-תנור, שחולקו מיד עם תום אפייתן לכל באי הגינה.
הילדים שלנו (כן, כן. לא התאפקנו, הבאנו את כולם…) והילדים האחרים, ואחיהם ואחיותיהם והוריהם וחבריהם, כולם כולם אכלו ושבעו והותירו, תוך פעילות מאתגרת ומשמחת, ואוירת ה"ביחד" שורה על הכל.
לקראת ערב זימן המנהל את כל באי הגינה להתקבץ סביב המדורה שבהדלקתה כובד ר' יצחק שושן. המדורה נדלקה לקול שירה וריקודים לכבוד רבי שמעון בר יוחאי. עד מהרה התפתחו מעגלים סוערים, בהנחייתו ובהכוונתו הדומיננטית של המנהל, כל כיתה במעגל משלה, והאבות במעגל ענק. השירה והשמחה הרקיעו שחקים.
האירוע, שהחל בשעה 4 אחה"צ, לא הראה סימני דעיכה גם כשאנחנו עזבנו לקראת 8 בערב. עדיין היו ילדים שולים תפוחי אדמה מתוך המדורה, או מטפסים על אומגות למיניהם.
כאמור, את ל"ג בעומר הזה, לא במהרה נשכח…
אמא של עדי.
