מאפילה לאור גדול
פסח מסמל גאולה המגיעה באופן פתאומי, למעלה מן הסדר וההיגיון.
מעט קודם היו בני ישראל שקועים במ"ט שערי טומאה, עד שאילו היו מתמהמהים שם עוד רגע אחד היו יכולים לשקוע חלילה באופן שהיה מונע מהם להיגאל. ופתאום, ברגע אחד זרח עליהם אור גדול, "הוציאנו מעבדות – לחרות; מיגון – לשמחה; מאבל –ליום טוב; ומאפילה – לאור גדול".
על הפסוק האמור בפסח מצרים "משכו וקחו לכם צאן" אומרים חז"ל "משכו ידיכם מעבודה זרה, וקחו לכם צאן של מצוה", רגע אחד של עזיבת החטא בלב שלם וקבלת עול מלכות שמים, יכול להפוך את נפש האדם לגמרי. ברגע אחד של רצון זוכה האדם הן ל"סור מרע" והן ל"עשה טוב", בהתחדשות ובטהרת הלב.
אלא, שהקבלה צריכה להיות בלב שלם. כאשר בני-ישראל קיבלו על עצמם במצרים למשוך ידם מעבודה זרה, הייתה זו החלטה של מסירות נפש ממש. הם לקחו את העבודה זרה של המצריים, קשרוהו לכרעי המיטה ולבסוף שחטוהו (הן נזבח – ולא יסקלונו?!). בכך הם הוכיחו את רצון כנה ואמיתי להשתנות בכל מחיר, וע"י זה זכו להיכנס תחת כנפי השכינה.
זוהי כוחה של תשובה מאהבה המהפכת חובות לזכויות, אשר לכאורה אין לזה הסבר כיצד העוון עצמו שהוא כה מאוס לפני הקב"ה יכול להיהפך לזכות. אמנם, כאשר התשובה נעשית מעומק לב ומתוך בושה פנימית של 'כיצד העזתי לעשות נגד רצונו של מלך מלכי המלכים הקב"ה', הרי שהחטא עצמו הוא הגורם לקרבה אל ה' וממילא גם הוא נהפך לזכות.
ובאמת לפעמים זוכה האדם להארה גדולה שלא כפי עבודתו, אך אח"כ הוא נדרש בעבודה עקבית וביגיעה רצופה לרכוש לעצמו בעמל כפיים את הדרגות אליהן זכה באותו רגע של הארה. ואת זה אנו חווים בחודש ניסן, בתחילה זוכים להארה גדולה ועצומה בליל התקדש חג, לילה קדוש שעליו נאמר "לילה כיום יאיר", ואחר כך מתחילים את סדר העבודה צעד אחרי צעד בימי ספירת העומר, עד הגיענו ליום הגדול של מתן תורה בחג השבועות.
יעזור השי"ת שנזכה להארה הגדולה, שנהיה ראויים להשראת השכינה, וכמו שאומרים ביהי רצון שקודם ספירת העומר: ואטהר ואתקדש בקדושה של מעלה… ולטהרנו ולקדשנו בקדושתך העליונה אמן סלה.
בברכת חג פסח כשר ושמח
פרץ מאיר
