דבר הרב – שבט תשס"ט

[heading style="1"]ראש השנה לאילנות[/heading] כתוב בספה"ק שבט"ו בשבט מקבלים האילנות חיות חדשה. והנה, האדם משול לעץ, כמאמר הפסוק "והיה כעץ שתול על פלגי מים אשר פריו יתן בעיתו", נמצא אפוא שבתאריך זה נותן גם לנו הבורא יתברך חיות חדשה, ע"מ שנוכל להתחדש ולהתעלות ולהגיע ליעד אליו אנו אמורים להגיע.
אנחנו מצויים בזמן שעם ישראל זקוק לישועה ורחמים. עת צרה היא ליעקב ומוטל עלינו להתחדש ולהתעלות ביתר שאת וביתר עוז.
ואם ישאל השואל 'מה אנחנו כבר יכולים לפעול, כשהתורה והמצוות שלנו לא בשלימות?'.
נענה לו במובא בספר "המגיד מדבר" שסיפר הגר"י גלינסקי בשם אביו רבי אברהם צבי, תלמידו של החפץ חיים. יום אחד ניגש יהודי לח"ח ושאל אותו: הרי כתוב בזוהר הקדוש שכל מצווה שנעשית בלא יראה ואהבה, אינה עולה לשמיים, ואם כך מה יהיה איתנו…
[heading style="1"]זמן מלחמה[/heading] הרגיעו הח"ח: לפני המלחמה [הראשונה] פגשתי פעם ברחוב יהודי אופה שהכרתי ושאלתי אותו כיצד מתנהלים עסקיו. ענה לי האופה בקול בוכים "אוי רבי, אני עובד קשה כל הלילה ואופה אלף לחמים ולחמניות, ולאחר מכן כל מה שאני שומע זה תלונות. אחד בא בטענה שהלחמניה אינה עגולה דיה, השני מתלונן שהלחם אפוי מדי והשלישי טוען להיפך, שהלחם דווקא אינו אפוי מספיק. אני מצליח למכור עד הצהריים, רק כשש מאות יחידות, ואילו את הארבע מאות הנותרות אני נאלץ למכור אחר הצהריים כמאכל בהמות במחיר זול מאד. כך אני מפסיד סכום ניכר מרווחי. אנא כבוד הרב, בבקשה תן לי ברכה שאראה הצלחה במעשי ידי!"
הרגעתי את היהודי השבור – ממשיך החפץ חיים בסיפורו – והנה כעבור זמן, לאחר שפרצה מלחמת העולם, פגשתי אותו שוב, וציפתה לי הפתעה. בעוד שכל האחרים היו מדוכאים בשל המלחמה, הרי שהוא שש לבשר לי כי הוא רואה ברכה בעסקיו. לשאלתי הכיצד, הרי זהו זמן מלחמה, ואיך יש קונים כרגיל? מיהר האופה להשיב: זו בדיוק הסיבה! בזמן מלחמה, אנשים לא בוררים ולוקחים כל סוג לחם או לחמניה שהם רק יכולים להשיג.
כאן סיים הח"ח את סיפורו לאותו תלמיד: זה מה שה' מרגיש כלפי הדור שלנו. בדור הזה כולנו מצויים במלחמה נוראה עם היצר הרע, ואם בכל זאת יש מי שמקיימים מצוות ולומדים תורה, הרי שהדבר חשוב מאוד לפניו יתברך, והוא מוכן לקבל כל סוג של מצוה, גם אם היא לא בשלמות הראויה, גם אם היא לא 'אפויה' מספיק…
דברים אלה אמר הח"ח בדורו, לפני 80 או 90 שנה. בדורנו, שהיצר הרע כ"כ חזק ובוער, כמעט בלי סוף ובכל תחום ועניין, והוא אינו חדל להטריד אותנו בפיתוייו, על אחת כמה וכמה! האפשר לשער כמה חשובה בשמיים כל התחזקות בזמנים שכאלה? כמה רעש וכמה גזירות אפשר לבטל על ידם! ואם נתאמץ להכניס קצת יותר אהבה וקצת יותר יראה לתורה ולמצוות, אז בוודאי ובוודאי שאנו יכולים לפעול גדולות ונצורות!
בחודש זה, בו אנו מקבלים חיות חדשה, ובפרט שעם ישראל נמצא במלחמה גם רוחנית וגם גשמית, נדרש מאיתנו להתחדש קצת ולחזק עצמנו במה שאנו יכולים, ובכך ייבטלו כל הגזרות הקשות והרעות ונזכה להתבשר בבשורות טובות ומשמחות, ונזכה שיתקיים בנו 'פריו יתן בעיתו ועלהו לא יבול וכל אשר יעשה יצליח', אכי"ר.