הורים רבים תמהים לעצמם: האומנם מריבות בין אחים, הן חלק בלתי נפרד מחיי המשפחה?! ישנם שמוסיפים ושואלים: האם אנו ההורים תורמים, במישרין או בעקיפין, להתפתחות המריבות? האם נכון להתערב במריבות?
ממה נובעות המריבות? הסיבות מגוונות: שעמום, בדיקת הגבולות (עד כמה מותר לי), ופעמים רבות קושי בתקשורת.
ובכן, דבר ראשון יש להירגע, מריבות בין ילדים הן תופעה די שכיחה ואינם מוכיחות על כשלון ההורים. עם זאת, יש לנו את היכולת למנוע זאת, לפחות בחלק גדול מהמקרים. קל וחומר שעלינו להיזהר, מללבות מריבה, גם כאשר אין כוונתנו לגרום לכך, חלילה.
הפליה. כאשר הורים מבטאים, במעשה או ברגש, חשיבות או קירבה מיוחדת לאחד האחים (גם אם זה מוצדק), עלול הדבר לעורר את קנאת שאר האחים, קנאה ההופכת עד מהרה לשנאה של ממש.
חז"ל מזהירים אותנו שלעולם לא ישנו אדם יחסו בין הבנים, שהרי ראינו מה נגרם עקב אותה כתונת פסים שתפר יעקב אבינו ליוסף.
ביקורתיות. כאשר מרבים לבקר ילד ולהעיר לו על מעשיו, נוצרים בקרבו רגשות נחיתות המעוררים בו את הצורך לגמד את האחרים, כדי להוכיח בכך שהוא שווה יותר מאחרים.
הטלת אחריות מוגזמת. כאשר מרבים לתבוע מהגדול, יותר מכפי יכולתו, והוא חייב תמיד לשמש דוגמא לקטנים, ואף להיות מואשם בכישלונותיהם.
הבה נשנן שוב ושוב: אחת המתנות הגדולות ביותר שיכולים אנו, ההורים, לתת לילדינו, הוא אווירה רגועה, שמחה ומנוחת הנפש, גם לעיתותי לחץ. ההשקעה שווה בהחלט. ההרגשה הטובה של כל ילד בקן הבית החמים, הוא ערובה נפלאה להמשך הדרך, והיא הקרקע הפורייה ביותר להצמחת פירות הילולים.
נרבה לשבח ולהחמיא על מעשים טובים. נשמח עם כל אחד כפי שהוא, לפי תכונותיו ויכולותיו, ונשביח את האווירה הביתית.
נשתדל להעיר על דברים באמת חשובים, וגם אז במידה הראויה, כך יהיו דברינו נשמעים ומקובלים יותר.
נתייחס לכל ילד יהודי המופקד בידינו כמו ליהלום רב ערך, נלטשו ונשביחו בחיבה, לתפארת בעל הבית אשר יצר אותו ואותנו.
אם כך תהיה אווירת הבית, גם מריבות הילדים לא יחצו גבולות מיותרות. רוב המריבות והוויכוחים השגרתיים, מסתיימים מעצמם מהר מאוד, בלי צורך להתערבות מסיבית. אל לנו למהר ולעשות עסק מכל מריבה, אלא אם כן נראה שהמריבה גולשת לתגרת ידיים ולפסים מסוכנים.
ועל כך שטוחה תפילתנו לפני בורא עולם, שיתן לנו כח ותבונה לשלוט ברגשותינו, ולחנך את ילדינו אהובינו כדרך היהדות, בשמחה ובטוב לב.
הרב אביאל עמשלם שליט"א
יועץ נישואין וחינוך ילדים "זיו התורה"