שאלה:
אישה אפתה בתנור עוף ותפו"א, וברצונה לטעום רק מהתפו"א. האם יהיה עליה להמתין שש שעות לפני אכילת חלב?
תשובה:
קי"ל דהאוכל בשר או עוף וכן תבשיל שנתבשל עם אחד מהם, דצריך להמתין באכילת חלב שש שעות מאז סיום אכילתם. ושני טעמים נאמרו בזה. א. מחשש לסיבי בשר הנמצאים בין השינים והשפעתם נמשכת עד שש שעות. ב. מפני שומן הבשר הנשאר על פני הלוע ודרכי העיכול במשך שש שעות. למעשה חוששים לשני הטעמים (יורה דעה ס' פט' סע' א'). כמו כן מבואר דלכתחילה אין צולין איסור והיתר בתנור אחד, דחוששים לשיטות דס"ל 'ריחא – מילתא' (דריח האיסור נכנס להיתר ואוסרו), אולם בדיעבד אם צלה מותר דקי"ל ריחא לאו מילתא (דריח אין בכוחו לאסור את ההיתר). ואם אחד מהם מכוסה או שהם נמצאים בכלים נפרדים בתנור אחד, אע"פ שהם מגולים מותר לצלותם אף לכתחילה (ס' ק"ח סע' א-ב).
היוצא לדינא במקרה הנ"ל, אם התפו"א והעוף נצלו בשקית קוקי אחת המנהג להמתין שש שעות לאחר אכילת התפו"א כתבשיל של בשר, אולם אם הם מונחים בשקיות נפרדות אף דלא היו אטומות לחלוטין אינה צריכה להמתין שש שעות לאחר אכילתם.
שאלה:
הורים שעמדו לצאת לחתונה ועמדו להשאיר נערה בביתם לשמור על הילדים הסתפקו אם מותר הדבר, או שמא מכיון שאחד מילדיהם בן 10 יש בעיה של יחוד עם הנערה.
תשובה:
אין לך דבר בכל התורה כולה שהיא קשה לרוב העם לפרוש אלא מן העריות וכו' לפיכך ראוי לו לאדם לכוף יצרו בדבר זה ולהרגיל עצמו בקדושה יתירה ובמחשבה טהורה ובדעה נכונה כדי להינצל מהן ויזהר מן הייחוד שהוא הגורם הגדול (רמבם הל' איסו"ב הל' יח'-כ').
איסור יחוד הוא אף עם הקטנים כגון מבוגר המתייחד עם ילדה מעל גיל שלוש ונערה המתייחדת עם ילד מעל גיל תשע (אהע"ז ס' כב סע' יא), לכן אין לשמרטפית להתייחד עם ילד מעל גיל תשע.
אולם אם בבית ישנם ילדים נוספים. פעמים הם נחשבים כשומרים להציל מפני הייחוד. והוא במקרה שהם מבוגרים דיים להבין מה שהם רואים ויוכלו אח"כ לספר את שראו שאז עצם הנוכחות שלהם בבית מונעת את בעיית הייחוד, ומובא בספר תורת הייחוד ועוד דהילד או הילדה מגיל 7 ומעלה נחשבים שומרים לענין זה, ובמקרים מסוימים תלוי לפי מידת בשלותו של הילד גם לפני גיל 7.
לכן, אם שאר הילדים הקטנים מגיל 7 אין הם נחשבים שומרים לאחיהם בן ה-10 ואם יש ילדים הגדולים מגיל 7 אזי הדבר תלוי בשעה, דהדין הוא שבשעות היום די בשומר אחד ואילו בלילה צריך שני שומרים (יו"ד קצ"ב רמ'א סע' ד), ולילה לענייננו הוא משעה שהילדים הולכים לישון, ואם-כן כל זמן שהילדים ערים די בשומר אחד, אבל אם מדובר בשמרטפות בשעה שהילדים הולכים לישון אזי צריך שיהיו בבית לפחות 2 ילדים מעל גיל 7 בנוסף על הילד בן ה-10.
שאלה:
אישה אפתה פיצה בתבנית בשרית ואחר שסיימה התעורר בלבה ספק אם עברו על התבנית 24 שעות בין השימוש הבשר האחרון לפיצה, היא הניחה את התבנית בצד עד שיתברר מה דינה כעבור זמן כשבאה להשתמש בתבניות, לא זכרה איזו היא התבנית המסופקת והיא שואלת מה דינם של כל התבניות.
תשובה:
יש לנו איפוא 3 נידונים: א. הפיצה. ב. התבנית עצמה אלמלי שנתערבה עם חברותיה. ג. כלל התבניות.
א) באשר לפיצה קי"ל (ביו"ד קכב סע' ז) דסתם כלים אינם בני יומם (דהיינו כלי שאין ידוע אם השתמשו בו ב-24 השעות האחרונות מניחים שלא השתמשו בו), והפיצה שנאפתה בתבנית בשרית שאינה בת יומא מותרת – משום שטעם הנפלט לאחר 24 שעות הריהו פגום ואין בכוחו לאסור (שם סע' ב).
ב) לעומת זאת, התבנית עצמה נאסרת משום טעם החלב שנכנס בתוכה, ובכדי להתירה צריך להגעילה או ללבנה בליבון קל (אין צורך בליבון חמור, דתבנית שאינה בת יומא שבלעה חלב נחשבת שבהיתרא בלע טעם היתר בלעה, או"ח תנ"א סע' ד').
ג) באשר לכלל התבניות: ביו"ד (ק"ב סע' ג) מבואר דכלי שנאסר שנתערב באחרים ואינו ניכר בטל ברוב, וי"א דיש להשהות את כל הכלים עד שלא יהיו בני יומן, וי"א (הש"ך סק' ח) דדנים את הכלי כדבר שיש לו מתירין שהרי אפשר להתיר האיסור ע"י הגעלה וממילא אינו בטל ברוב.
היוצא למקרה דנן, אם התבנית שנאסרה נתערבה עם עוד תבנית אחת בלבד כך שאין רוב ודאי – חייבות ב' התבניות בהגעלה או ליבון קל ( הפעלת התנור בחום הכי גבוה והכנסת כל אחת מהתבניות בנפרד למשך כרבע שעה), ואף אם נתערבה התבנית בעוד ב' תבניות שיש ביטול ברוב ראוי לכתחילה שלא לסמוך על הביטול ולהגעילם או ללבנם בליבון קל.
