שמחה והתרוממות הרוח, בשמחת בית השואבה המרכזית בבית המדרש "זיו התורה", בשירה ובריקודים.
הצוות אשר שקד על הכנת האירוע, הכין מבעוד מועד את כל הפרטים הטכניים, למען תהיה השמחה שלמה. ואכן, אשרי עין ראתה! כתף אל כתף רקדו בצוותא, בעוז ובחדווה, זקנים עם נערים, עמלי תורה עם יהודים של הקדוש-ברוך-הוא, חסידים ואנשי מעשה, חברי קהילת "זיו התורה" ואורחים רבים.
התזמורת אשר הנעימה את השמחה, התמזגה עם השירה האדירה שבקעה מפי החוגגים, בקול רם שנשמע למרחוק. היה זה אך טבעי שהמרכז שמפיץ אורו לכל הסביבה משך השנה כולה, ישמש ב'זמן שמחתנו' כמקור שמחה בלתי נדלה לשפע שמחה יהודית שורשית.
הייתה זו שמחה פורצת גבולות, שמחה הבאה מעומק לב, שמחה של הודיה ושירה לכבוד ק-ל רם ונישא, ובמשפט אחד: שמחה של זיו התורה!!
אמרו: מי שלא ראה שמחת בית השואבה – לא ראה שמחה מימיו. (משנה, מסכת סוכה).
–
מעמד מרומם ונעלה, גדוש בשמחת התורה
הקפות שניות ב"זיו התורה"
כמידי שנה, התקיימו גם השנה 'הקפות שניות' ב'זיו התורה' בראשות מורנו הרב פרץ שליט"א.
הימים הקדושים והנעלים, שתחילתם היה בראש חודש אלול אשתקד, הגיעו לשיאם עת רקדו המוני בית ישראל, חבוקים ודבוקים עם התורה הקדושה, בהכרזה הנצחית של "אתה הראית לדעת כי ה' הוא האלוקים".
כבני משפחה קרובים, המתקשים לעזוב את האולם בסיום החתונה, כך קשה עלינו הפרידה מהימים הכל כך נפלאים. גם במוצאי החג, כאשר אפילו הבדלה נעשתה כבר, עדיין שבים רבבות עמך ישראל לרקוד עם התורה הקדושה, מפז יקרה, מאירת עיניים ומשיבת נפש.
כאמור, גם ב"זיו התורה" נערכו הקפות שניות, באווירה מיוחדת, ספוגת רגש, וגדושת שמחה.
בית המדרש המלא מפה אל פה, היה מקשה אחת של 'שמחה של מצוה'. בולטים בשמחתם הכבירה היו הרבים שזוכים משך השנה כולה לשמוח עם התורה, בשיעורי התורה הרבים הנערכים ב'זיו התורה' או בשיעורים פרטיים.
הייתה זו שמחה של הודיה על העבר, בקשה ותפילה לעתיד, וקשירת קשר נוסף אל התורה, קשר המאחד בין 'אורייתא קודשא-בריך-הוא-הוא וישראל'.
המעמד רווי ההוד הסתיים באמירת פסוקי הייחוד, כאשר 'טעם של עוד' ממלא את הלבבות, והשמחה מוסיפים לפעם בלב פנימה, בשמחה שאינה פוסקת.
