"ויעשו כולם אגודה אחת לעשות רצונך בלבב שלם"
התרגשות רבה והתרוממות הרוח
בשמחת הברית לבן מורנו הרב פרץ מאיר שליט"א
מרשמיו של אחד האורחים
קהילת "זיו התורה", על שלל מוסדותיה, ידידיה ותומכיה, לבשה חג בחודש שעבר, לרגל השמחה במעונו של מורנו הגדול רבי פרץ מאיר שליט"א, בהולדת הבן שיחי'.
שמחת הברית אשר נערכה ברוב עם, בבית המדרש של "זיו התורה", הייתה מעמד כביר ונעלה, רווי בהתרגשות עילאית, התעלות והתרוממות. 
לכותב השורות, כאורח, הייתה זו חוויה רוחנית כבירה, והזדמנות פז לראות מקרוב את הקהילה ואת הפעילות בשיא יופיים והדרם, עת נהרו רבים, מקרוב ומרחוק, לעבר בית המדרש "זיו התורה". כמחצית השעה לפני המועד הנקוב היה אולם בית המדרש מלא וגדוש בציבור גדול של בני הקהילה, לצד אורחים, חסידים וליטאים, ספרדים ואשכנזים, אשר נקבצו ובאו לקחת חבל בשמחת המצוה.
האות ניתן ושירה אדירה פרצה לכבודו של אליהו הנביא. היה זה מחזה מרנין לראות זקנים עם נערים משוררים בקול אדיר וחזק את הפיוט האהוב והמוכר לכבוד אליהו הנביא מלאך הברית.
עמדתי שם, בין הקהל הרב, מוקסם כולי. כמעט לא חלפו דקות אחדות מבלי שאחד מבני הקהילה פנה אלי, אם זה בהצעה לקחת "בורא עצי בשמים" או סתם כך בהנהון ראש לשלום. אתה רואה אדם אוחז שני ילדיו על זרועותיו, וחברו מציע לו עזרה, אתה רואה כיצד בחוץ ליד שולחן-הכיבוד כל אחד מפנה את מקומו לזולתו להיות לפניו, הלב מתרונן אל מול המידות הטובות, האווירה המיוחדת, הנעימות, טוב הלב, ואתה אומר לעצמך 'אם יש כאן מדות טובות, ודאי יש כאן גם תורה וגם קדושה. אשריכם ישראל'.
באולם היה חם, אולם חום הלב היה פי כמה וכמה. זו הייתה התרגשות מסוג שלא רואים כל יום. הרב שליט"א עמד בתווך, פניו אל ארון הקודש, ודמעות חמות זלגו מעיניו, דמעות של אושר והודיה, דמעות של תפילה ובקשה, דמעות של התרפקות על "ואני קרבת אלוקים לי טוב". אודה ולא אבוש, גם עיני לא נותרו יבשות.
דממה של יראת הכבוד השתררה באולם עם תחילת הברית. תפילות נישאו בלב, בעזרת הגברים וגם בעזרת הנשים שמלאה עד אפס מקום. הרבנים האורחים כובדו בכיבודים השונים, ומיד לאחר עריכת הברית נאמרו פסוקי קבלת עול מלכות שמים, כנהוג. הרך הנימול נקרא בישראל: ישראל. וכל העומדים שם בירכו מעומק לב נרגש "כשם שנכנס לברית כן ייכנס לתורה לחופה ולמעשים טובים".
עם סיום תפילת "עלינו לשבח" הוחלפה אווירת יום-הכיפורים באווירת שמחת-תורה, והקהל הרב שילב ידיים ויצא במחול סוער לכבוד ה'שמחה של מצוה'. לאחר מכן עבר הקהל הרב ללחוץ את ידי הרב, לברך ולהתברך.
סעודת המצוה התקיימה באולם מנחם הסמוך, בהשתתפות קהל רב. במהלך הסעודה נשמעו דברי תורה מפי רבנים חשובים, לכבוד המאורע ולכבוד הקהל החשוב שהטריח עצמו לשמחה.
הרבה קראתי על "זיו התורה". ב"דינר" שהיה שנה שעברה הגעתי במיוחד ממרכז הארץ, אך דומני שאין תחליף למראה עיניים, ובפרט בעת שמחה מרגשת שכזו, עת הקהילה בשיא יופיה ואצילותה. יתן ה' שכל המשאלות שנישאו שם, בפה ובלב, יתמלאו לטובה ולברכה, לכלל ולפרט, ברוב עוז ושלום.
תמונות מברית יצחק:
תמונות מהברית:
