בדור בו הפיתויים כל כך רבים ומגוונים, המצב הכלכלי והביטחוני מדאיג, עצביהם של ההורים וגם של הילדים רפויים, מה כבר יכולים ההורים לעשות?!
שאלה זו, על שלל צורות ההתנסחויות שלה, שבה ועולה בשיחות של הורים עם אנשי חינוך, כאשר מצד אחד הומה הלב ברצון עז לחנך את הצאצאים בדרך הישר, ומנגד הבלבול כל כך גדול.
על אף שקשה לענות תשובה חד משמעית, אך בדבר אחד יש תמימות דעים בין המחנכים: ככל שהאווירה בבית תהיה נעימה, מלאת שמחה וכבוד הדדי, סביר להניח שהילד כבר ירצה ללכת בדרך הוריו ולצעוד בנתיבתם.
אוירה. מילת קסם שאינספור צורות לה. בכל זמן ובכל סיטואציה ניתן לחולל אוירה טובה. עם זאת, נתמקד בשלושה זמנים ביום, אשר בהם ההתייחסות החיובית לילד חשובה ונחוצה ביותר.
בוקר: צורת הפרידה מהילד בשעת צאתו מהבית בבוקר! האם נפרד ממנו מתוך מתח וכעס; או בלבביות, חיוך וברכה ליום מוצלח (על אף הלחץ של הבוקר….).
צהריים: מה ימצאו ילדינו בשובם אל הקן. האם נציץ עליהם במבט חטוף מבין שלל עיסוקנו, תוך כדי שיחת פלאפון ערנית, או שנשכיל להתפנות למס' דקות להיות "רק עם הילד". להתעניין בכנות ובלבביות כיצד עברו עליהם השעות. הרי בכך הענקנו לנפש הילד את מנת תשומת הלב אשר היא כה זקוקה לו (כן. וגם בני הזוג זקוקים לזה, זה מזו וזו מזה!)
ערב: מתוך איזו אוירה יפרשו הילדים לשינה. אלו הם רגעים קריטיים ממש. המחשבות שבהם יירדם הילד, עשויות להשפיע עליו בצורה של ממש, ולנו יש בזה חלק בלתי מבוטל. האם יירדם הילד מתוך בליל צעקות נוסח "נו כבר למיטות, נמאס לי כבר"; אני מקווה שמחר לא תתנהג כ"כ גרוע כמו היום", ושאר מילים המבטאות חוסר סבלנות, אכזבה, ורגשות דחייה חלילה, או מילים המשדרות אהבה ונעימות, חביבות ושמחה, רוגע וטוב לב.
אמנם אין "ביטוח" בעולם, וגם לא בחינוך הילדים. המון המון תפילות נדרשות לשם כך. אך מבחינת ההשתדלות, עלינו לעשות את המקסימום. כאשר ילד "נופל", יתכן שזה לגמרי לא בשליטת ההורים, אך לפעמים אווירה נכונה יכולה למנוע זאת. כאשר האווירה אינה תומכת, ובפרט בשלושת הזמנים שהזכרנו, ואז, מגיע פתאום עת משבר, משהו רגעי מסנוור את הילד, ומכיוון שהוא חש שממילא הוא לא הכי אהוב בבית, אזי הוא נפלט החוצה, וכשהוא נפלט, א"א לדעת מה יבלום את ההידרדרות חלילה.
כל שעלינו לעשות הוא, לצעוד בדרך היהדות הסלולה לנו מדור-דור, להשקיע יותר בתוכן ובפנימיות הבית ופחות בחומריות, להתפלל לסייעתא דשמיא, ולתמוך ביצירת אוירה חיובית. כאשר נעשה כך, רבים הסיכויים שילדינו ייהנו ללכת בדרכינו ופחות יחפשו סיפוק בבורות ריקים, ולא-ל גומר עלי.
ויהי רצון שיקוימו בנו דברי נעים זמירות ישראל: "בניך כשתילי זיתים סביב לשולחנך".
הרב אביאל עמשלם שליט"א
יועץ נישואין וחינוך ילדים "זיו התורה"
