שמעתי מהרב לסרי סיפור נחמד על יהודי שעצר טרמפים ביום גשום. לאחר כשעה, עצר לו אדם רכוב על ווספה עם סירה. הוא עשה חשבון שזה עדיף מאשר לעמוד בגשם. לאחר כ-5 דקות הוא עצר ברמזור ולתדהמתו הוא רואה את הטרמפיסט אדום כעגבנייה ומזיע ללא גבול. התפלא בעל הווספה: "מדוע אתה כל כך מזיע ביום חורף קר?", ענה לו הטרמפיסט: " אתה לא יודע שאין תחתית לסירה?, כל הדרך רצתי".
רבותי, מה הבסיס ל"סירה"?- לבית יהודי? אענה בסיפור. לפני שהתחתנתי הלכתי עם אשתי לקבל ברכה מהרב ראובן גרשנוביץ זצ"ל, שהסטייפלר כינה אותו החפץ חיים של הדור, הקשיבו איזה "טיפ" הוא בחר לתת לנו לחיים. זוג מתחתנים בשעה טובה וטבעי וכעבור זמן מה יש חילוקי דעות, אכזבות וכד'. בא אדון יצר הרע ואומר "אמרתי לך שהשידוך הזה לא מתאים לך. עם ההוא או ההיא, החיים היו ודאי יותר מאושרים. זוג צריכים להאמין באמונה שלמה שאם סיבבו משמיים שאתה תבחר בה והיא בך, סימן שזו האישה הכי מתאימה לך וכן להפך. אלא מה יש קשיים ואולי גדולים, נפנה לייעוץ ונבקש עזרה איך להתמודד. בדור המפונק שלנו הרבה בורחים מהתמודדות. אין לך דוגמא אישית לילדים יותר מאשר הורה ששותק ולא עונה. יודע להקשיב, להרגיע, לסלוח, לוותר. בדרך זו אנו תורמים לילדינו שהבית שלהם יהיה בע"ה חזק ויציב. שידעו להתמודד ולא "לשבור את הכלים".
לסיכום- הבסיס של "הסירה" הוא האמונה החזקה שזו אשתי וזה בעלי עד 120 וחייבים להצליח להתמודד (למעט מקרה שרב גדול אומר שחייבים להיפרד). ובנוסף, הרצון להתמודד עם הקשיים ולא לפחד, כי אדרבא דרך הקשיים אנו נבנים והילדים שלנו נבנים. נתפלל תמיד לה' שייתן לנו את הכח והתבונה להאמין ולקוות לטוב ולא להתייאש.