[heading style="1"]זאת חנוכה[/heading]
יום השמיני של ימי החנוכה נקרא 'זאת חנוכה', על שם סיום פרשת הנשיאים שקוראים בו 'זאת חנכת המזבח ביום המשח אותו'.
'זאת' חנוכה. רמז יש בכך לתיבת 'זאת' הכתובה בתורה לגבי עבודת הכהן הגדול ביום הכיפורים (ויקרא טז): 'בזאת יבא אהרן אל הקודש'. וכמבואר בספה"ק, שיש המשך מהימים הנוראים עד סוף חנוכה. ולכאורה, הרי גזר הדין כבר נפסק בר"ה ונחתם ביוה"כ, ומה העניין עתה ב'זאת חנוכה'?
ונטעים זאת על פי המובא בשם הבעש"ט הק' זי"ע, שביאר לתלמידיו כיצד אין סתירה בין הנאמר בגמרא (ראש השנה טז) ש'אדם נידון בכל יום', לבין העובדה שאדם נידון בראש השנה. הלך הבעש"ט עם תלמידיו, ובדרך פגשו את שואב המים. פנה אליו הבעש"ט והתעניין בשלומו. נאנח שואב המים אנחה גדולה והשיב: 'אין לי כוח, כבר זקנתי ותש כוחי, ועדיין מוטל עלי לסחוב על גבי את דליי המים בכדי להשתכר את פרוטותיי העלובות'.
למחרת, שוב פגשו בשואב המים. שאל אותו הבעש"ט 'מה שלומך היום?' ענה שואב המים במאור פנים: 'ברוך השם, הנה כבר אינני צעיר, ובכל זאת כוחי במותניי לסחוב את הדליים הכבדים ולהתפרנס בכבוד, ומה אתלונן'. אמר הבעש"ט הק' לתלמידיו: הנה כי כן, נוכחתם לראות כיצד גם כאשר נגזר על האדם מה יהיה בחלקו, אך עדיין ניתנה האפשרות לשנות את אופי קבלת הדברים. אותם דברים יכולים לבוא כעונש, אך אותם דברים יכולים גם להיות מאירים ושמחים.
ואף אנו לדרכנו נאמר, שאם בכל יום אפשר לשנות לטובה, על אחת כמה וכמה ביום כה גדול, יום 'זאת חנוכה', שכאמור לעיל יום זה הינו המשך ישיר מהימים הנוראים, וודאי שבכוחנו לשנות לטובה את העתיד לבוא עלינו.
זו זכות עצומה שה' יתברך נתן לכל אחד מאיתנו שעת-כושר ביום השמיני של חנוכה, להתעלות מעל הטבע, וכידוע שמספר 8 הוא יוצא מגבול הטבע ולמעלה הימנו. וכשם שהחשמונאים הלכו למעלה מהטבע ומסרו נפשם למען התורה ומצוותיה, כך גם ב'זאת חנוכה' מושפע עלינו שפע למעלה מן הטבע להאיר בכל תהלוכותינו.
ובחסד ה' נזכה להפוך הכל לרחמים וחסדים גלויים, בשמחה וישועה הנמשכים מימי החנוכה המאירים, להאיר את השנה כולה.
