"מי שלא ראה שמחה זו לא ראה שמחה מימיו"
מעמד הכנסת ס"ת חגיגי לבית הכנסת "זיו התורה"
דוד קטיפה / גרמן שמעון
אירוע של הכנסת ספר תורה הפך בשנים האחרונות לחזון נפרץ מאוד, כאשר כמעט כל נפטר זוכה שבני משפחתו ינדבו ספר תורה לעילוי נשמתו. ובכל זאת, יש הכנסת ס"ת ויש הכנסת ס"ת.
הכנסת ספר התורה שהתקיימה בשכונת נווה שאנן, לבית הכנסת זיו התורה, לכל הדעות, יוצאת דופן מכל הבחינות. לכאורה התנהל הטקס על פי המסורת הקבועה: סיום כתיבת האותיות, תהלוכה רבתי עם לפידים ותזמורת, מעמד הכנסת ס"ת להיכל ארון הקודש, ריקודים וסעודת מצווה. אולם האירוע עליו אנו מדברים, היה מעל ומעבר מכדי שנתייחס אליו כאל עוד הכנסת ס"ת שגרתי, כי הוא לא היה כזה. בכלל לא. "חיפה בכלל ושכונת נווה שאנן בפרט, לא ראו שמחה של מצווה כמו זו שהיתה", מצהירים אלה שזכו לחוות את המעמד מקרוב. הם אף מוסיפים ואומרים בבטחה ש"מי שלא ראה שמחה זו, לא ראה שמחה מימיו". לדבריהם, אף עין לא נותרה יבשה מגודל ההתרגשות והשמחה, כשעל הכל ניצח הרב פרץ מאיר שליט"א.
בחוויה הרוחנית הזו זכו לא רק אלה הנמנים על קהילת "זיו התורה", אלא אף עשרות רבות של תושבים מקומיים, צעירים ומבוגרים כאחד, שעל חזותם ניכר שרחוקים הם מתורה ויהדות. כל אלה עמדו סביב בהתפעלות, מוחים דמעות שמחה והתרגשות, נשמעים להוראת ההפרדה הכשרה. חלק גדול מהם אף הצטרף בעוז אל הרוקדים, תוך שהוא שוכח עולם ומלואו. הם חשו את הקדושה ואת השמחה העילאית, וללא ספק כאן הם עשו את הצעד הראשון שלהם, במסע ההתקרבות למקורות.
כשהתהלוכה הגיעה לבית הכנסת, נאמרו הפסוקים הנהוגים ובשירה אדירה הוכנס ס"ת להיכל. כאן נעמדו המשתתפים לתפילת ערבית, ואחריה התיישבו לסעודת מצווה כיד המלך, כמו שרק ב"שבילי אור" יודעים לארגן, בה נטלו חלק רבנים ואישי ציבור ובראשם הרב שליט"א. הסעודה החגיגית נמשכה אל תוך הלילה תוך כדי נאומים מרתקים, ובסיומם קם הקהל לריקודים שסחפו את הנוכחים שוב למחוזות נעלים ופסגות רוחניות.
