אשרי העם הם לומדיך
ל"ג בעומר ב"רינת אהרון" | השראה של פעם בשנה
כאיש אחד בלב אחד, רבני הישיבה ותלמידיה, חברי קהילת "זיו התורה", חברי המועדון, אברכי הכולל החוסים באוהלה של תורה, משפחותיהם 
וטפם, נקבצו ובאו לשמוח בהילולת הרשב"י. נוסטלגיית העבר הביאה אותם להקים את המדורה סמוך למעונה הקודם של הישיבה… וההתרגשות הורגשה היטב באוויר ובאווירה.
ראש הישיבה הרב יהודה אריה מאיר שליט"א הצית את האור במדורה, ואז נשמעו ברמה קולות השירה והזמרה בניגונים המוכרים והמרגשים כל פעם מחדש. לכבוד התנא האלוקי רבי שמעון בר יוחאי. כעבור דקות ארוכות – עת ירד הקהל לסעודת ההילולא, עדיין הייתה השלהבת בוערת בלבבות. הקהל הנכבד אשר הסב סביב שולחנות ערוכים, האזין בקשב רב לדברי הרבנים שליט"א. הרב יצחק מאדר שליט"א, חזן "זיו התורה", הנעים בפיוטים לכבוד הרשב"י, וברקע נשמעה המוזיקה הנפלאה של הרב דודי כהן.
הרב שמעון אונא שליט"א, ר"מ בישיבה, דיבר בעניין מדורת ל"ג בעומר, הדומה להדלקת נר זיכרון. בהילולא כה נעלה, הופך הנר להיות מדורת ענק לכבודו ולזכרו של הרשב"י. במדרש מובאים דברי בר קפרא, שהנפש והתורה נמשלו לנר. אומר הקב"ה לאדם: נרי בידך ונרך בידי. אם שמרת את נרי – אני משמר את נרך! נשתדל ונתחזק בלימוד התורה, ונשמתנו תאיר באור יקרות.
הרב טוביה האוסמן שליט"א, ר"מ בישיבה, ביאר את עניין ההילולא. על הרשב"י מובא "נעשה אדם נאמר בעבורך" שהוא היה התגלמות תכלית האדם בעולם. כל כולו של הרשב"י היה לימוד התורה. על רבי אלעזר בן רשב"י מסופר שבתחילה לא ידע ללמוד עד 
שבא אליהו הנביא ושכנעו לעסוק בתורה ולמד עמו, ובעקבות כך נעשה גדול בתורה. והרי לנו מוסר השכל עצום, להיכן ניתן להעפיל באמצעות לימוד התורה הקדושה, ובאמצעותה להגיע לדרגות הגבוהות ביותר.
הפתעת הערב
מורנו הרב פרץ מאיר שליט"א,שוהה בימים אלו בניכר, ונבצר ממנו להשתתף פיזית בהדלקה המסורתית. השראתו הייחודית חפפה על המעמד, וגם קולו האהוב נשמע… התרגשות אחזה בקהל, בעת הישמע קולו בוקע מאפרכסת הפלאפון. נראה כי אצל הרב פרץ לא מיתרי הקול מנפיקים את המילים היוצאות, כי אם מיתרי הלב…
בדבריו ציטט מהזוהר הק' ומבעל התניא על עניין הקשר בין החושך והגלות בימינו ועל אודות תורת הרשב"י אשר תחיש לנו במהרה את ביאת המשיח. בדבריו הביא הרב את משל בת המלך שחלתה, ולגודל אהבתה מסר המלך את היהלום מכתרו לצורך רפואתה. צרות ישראל גורמים צער לשכינה, כביכול, אך המלך עושה הכל כדי להביאנו לתיקון השלם בביאת משיח צדקנו בב"א.
אחרון המדברים, היה המשגיח הגה"צ ליבר כהן שליט"א. בדבריו הדגיש שכל השמחה היא בעמל התורה, וכל השגותיו הנשגבות של הרשב"י הם בזכות עמל התורה. ברחוב מסתירים מהדור הצעיר את האמת על ה' ותורתו, מחשש שכאשר יחושו במתיקות וערבות התורה הקדושה, יקשרו אליה בקשר נצחי בל ינתק. כמו"כ הפליא את עניין שמחת ל"ג בעומר, בתוספת סיפור מופלא:
רבי אלעזר אזכרי (בעל "ידיד נפש") היה צנוע ועניו, ואיש לא ידע על גדלותו. פעם, בל"ג בעומר, עלה למירון יחד עם האריז"ל ותלמידיו. לפתע הופיע זקן בעל הדרת פנים, ורקד עם רבי אלעזר ביחידות ריקוד נלהב. גם האר"י הקדוש ניגש אליהם, ובצוותא רקדו שלושתם בשמחה ובדבקות רבה. לתלמידים המשתוממים אמר האריז"ל: אם הרשב"י רקד עמו ביחידות, לא יהא הדבר לכבודי לרקוד עמו?!…
עם סיום סעודת ההילולא, עלו תלמידי הישיבה לציון הרשב"י במירון, בהתרוממות ובשמחה.
